Mi Hermano Mayor
Noa Shabon

Te bailaste la vida
Con los pies descalzos, como si no hubiera reglas.
Siempre decías que no había que quebrarse si fracasabas,
Que hay que conformarse con lo que hay y seguir creyendo.

Te seguían con orgullo,
Todos los que te conocían buscaban tu consejo
Los soldados del ejército,
Los amigos del barrio,
Siempre querían estar cerca,
Aunque fuera por un minuto.

Siempre encontrabas el camino correcto,
Incluso cuando todos ya habían perdido el rumbo

¿Y quién secará las lágrimas?
¿Quién nos recordará que no hay que rendirse?
Desde abajo podemos notar,
Que un hermano mayor siempre me va a cuidar.

El corazón tal vez deje de sangrar,
pero nunca volverá a estar entero.
Tu presencia llenaba la casa de luz,
ahora todo está oscuro.

Y durante el día recuerdo tu humor,
el aroma de la comida en los bellos momentos que compartimos.
Esa sonrisa hipnotizante que me daba seguridad
permanecerá como un recuerdo.

Siempre encontrabas el camino correcto,
Incluso cuando todos ya habían perdido el rumbo

¿Y quién secará las lágrimas?
¿Quién nos recordará que no hay que rendirse?
Desde abajo podemos notar,
Que un hermano mayor siempre me va a cuidar.

¿Y quién secará las lágrimas?
¿Quién nos recordará que no hay que rendirse?
¿Y quién secará las lágrimas?
Desde abajo cuesta notar,
pues ya estás en otro lugar.

Pero un hermano mayor siempre me va a cuidar.

​

Una taza de té con menta se enfría en la ventana,
el cigarrillo se apaga, te vas a dormir.
Tu cama está fría, los monstruos están de nuevo en el armario,
lo que no daría yo por un último abrazo.
 

אחי הגדול
נועה שעבון

רקדת את החיים
ברגליים יחפות כאילו אין חוקים
תמיד אמרת לא להישבר אם נכשלים
להסתפק במה שיש להאמין

אחריך הם הלכו בגאווה
כל מי שהכיר אותך רצה בעצתך
החיילים מהצבא
החברים מהשכונה
תמיד רצו קרוב 
אפילו לדקה

תמיד מוצא את השביל הנכון
גם כשכולם כבר איבדו ת׳צפון

ומי ימחה את הדמעות
מי יזכיר לא לוותר
מלמטה אפשר לראות

אח גדול תמיד שומר

הלב אולי יפסיק לדמם 
אבל הוא לעולם לא יחזור להיום שלם
הנוכחות שלך צבעה את כל הבית באור
עכשיו הכל שחור

ובימים אני נזכרת בהומור שלך
ריח בישולים מזמן איכות איתך
בחיוך המהפנט שנתן לי ביטחון 
נותר כזיכרון

תמיד מוצא את השביל הנכון
גם כשכולם כבר איבדו ת׳צפון

ומי ימחה את הדמעות
מי יזכיר לא לוותר
מלמטה אפשר לראות
אח גדול תמיד שומר

ומי ימחה את הדמעות
מי יזכיר לא לוותר
מלמטה קשה לראות
אתה במקום אחר

אח גדול תמיד שומר

כוס תה עם נענע מתקררת על העדן החלון
הסיגריה כבתה אתה הולך לישון
המיטה שלך קרה המפלצות שוב בארון
מה הייתי נותנת לחיבוק אחרון.